בן אליהו ורחל. נולד ביום ט"ז בטבת תשי"ח (8.1.1958) בחיפה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי 'גבריאל' והמשיך ולמד בבית-הספר התיכון-מקצועי 'בסמ"ת'. לאחר שסיים את הכיתה התשיעית עבר לבית-הספר התיכון-מקצועי 'שפרינצק' ולמד שם במגמה של חשמלאות-רכב. יחזקאל היה אדם טוב לב ומוכן לעזור לכל אדם. נעים-הליכות היה והתחבב על כל מי שהכירו. חברים רבים היו לו, והם העריכו מאוד את מעלותיו ורחשו לו אהבה. כבר בילדותו היה עצמאי מאוד, בעל דעות מגובשות ואחראיות. גילה כושר-מנהיגות בחברה. כל ימיו כיבד את הוריו, היה מסור להם מאוד והשתדל תמיד לעזור להם כפי-יכולתו.

יחזקאל גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1975 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות-הטנק ועמד בו בהצלחה. בתום הקורס הוצב לגדוד שריון ברמת-הגולן ושימש בתפקיד טען-קשר באחד מצוותי הטנקים. חבריו ליחידה חיבבוהו מאוד, ועד-מהרה נוצר קשר חזק ביניהם, שנמשך גם מחוץ לשעות התפקיד ביחידה. מפקדיו העריכוהו מאוד והחשיבו אותו כאיש-צוות אחראי שמילא תפקידו בנאמנות ובמסירות. הם המליצו לשלוח אותו להשתלם בקורס מפקדי-טנקים, אך הוא לא זכה להגשים זאת.

ביום י' בתמוז תשל"ו (8.7.1976) נפצע יחזקאל בעת מילוי תפקידו באזור עין-זיוון. הוא הועבר לבית-החולים רמב"ם שבחיפה - הרופאים עשו מאמץ עליון להצילו, אך ללא הצלחה. ביום י"ג בתמוז תשל"ו (11.7.19976) נפטר מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "יחזקאל שירת בפלוגה מעולה, שנאספו בה חיילים שנבחרו להיות מפקדים. התגלו בו תכונות של אחריות, מסירות ומנהיגות, ולכן המליצו מפקדיו לשולחו לקורס מפקדי-טנקים, מתוך כוונה שיחזור לגדוד וישמש בו כמפקד. אין ניחומים על האבדה, ויחזקאל יחסר לנו מאוד".